כל מה שרציתם לדעת על חרדה 

חיי היומיום מולידים אצלנו לא מעט דאגות. אך דאגה בלתי סבירה הפוגעת באיכות החיים ובהתנהלות התקינה בחיי היום יום היא כבר לא דאגה. זו חרדה.

איך מגדירים חרדה?

כמעט כל אחד מאיתנו יחווה חרדה ברמה מסוימת, אם לא חווינו עד כה. החרדה מתאפיינת בתחושה נפשית של מועקה, אליה נלוות תחושות שונות כגון מתח, סכנה ועוד. לפעמים החרדה מלווה גם בתחושות פיזיות שונות כמו למשל בלק אאוט, דפיקות לב, הזעה מרובה, קוצר נשימה וכדומה.

רשימת התחושות הנפשיות והפיזיות הנחוות במצבי חרדה מכילה תחושות רבות נוספות על אלו המפורטות כאן. התחושות הנפשיות יחד עם התחושות הפיזיות הן המרכיבות את החרדה.

ישנם סוגים שונים של חרדה. ניתן להבחין בין חרדה המהווה תסמונת כללית של הפרעות חרדה לבין חרדה המופיעה כסימפטום של בעיה נפשית אחרת. כך למשל, חרדה היא סימפטום נפשי שכיח הנלווה להתקפי פסיכוזה.

כיצד מזהים חרדה?

ענו על השאלות הבאות בכנות, על מנת לבחון את האפשרות כי אתם סובלים מהפרעת חרדה.
האם אתם מתקשים להתרכז?
האם אתם חשים מתח המצטבר בשרירים?
האם אתם מתקשים להירדם בלילה או שאינכם מצליחים לשקוע לשינה חזקה וממושכת?
האם אתם חווים תחושות של מתח, חוסר שקט ועצבנות שאינן נשלטות על ידכם?
האם אתם דואגים ברמה בלתי סבירה עד כדי פגיעה באיכות חייכם ובהתנהלות התקינה שלהם?

למרות שאין באבחון הקצר הזה כדי לקבוע, אך במידה וזיהיתם את עצמכם בשורות מעלה מומלץ לכם לגשת לבחון לעומק האם אתם סובלים מחרדה.

דרכי טיפול בחרדה

בין הדרכים השונות הידועות לטיפול בסובלים מחרדה קיימת חלוקה ברורה בין טיפול פסיכולוגי, כמו למשל טיפול CBT , לבין טיפול בחרדות על ידי נטילת תרופות לחרדה.

טיפול פסיכולוגי

שיטת הטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי (CBT) נחשבת לאחת השיטות היעילות לטיפול בחרדות. הגישה טוענת כי הטיפול הפסיכולוגי צריך להיות ממוקד כלפי התהליכים השכליים של האדם, שכן אלו משפיעים על התנהגויותיו ורגשותיו.

בשלב הראשון של הטיפול לומד המטופל לזהות את הקשר בין דפוסי חשיבה שונים לתגובות הרגשיות וההתנהגויות שבאות בעקבותיהם. רק לאחר זיהוי הקשרים, ניתן לערער על מידת נכונותם. בשלב הבא, לומד המטופל כיצד ביכולתו לשנות את הדפוסים הללו ולהחליפם בדפוסים נכונים יותר.

בטיפול CBT לומדים אנשים שסובלים מחרדה מיומנויות להפחתת החרדה, ואף כלים שעוזרים למנוע את הופעתה שוב בעתיד. מיומנויות אלו נרכשות הודות לחשיפתם למצבים מעוררי החרדה והתמודדות עימם (הפן ההתנהגותי) ושינוי נקודת המבט שמחזיקים מטופלים אלו על עצמם ועל החרדות המתעוררות בהם (הפן הקוגניטיבי).

טיפול תרופתי

תרופות השייכות לקבוצות SSRI או SNRI, המשמשות לצורך טיפול בדיכאון משמשות בדרך כלל גם לצורך טיפול בחרדה. למרות יעילות הטיפול התרופתי, שילובו עם טיפול פסיכולוגי יהיה הדרך הנכונה ביותר לטפל בחרדה.

התרופות מקלות על המטופל במהלך ההתמודדות עם התקפי החרדה. מינון נטילת התרופות משתנה בהתאם למטופל ולרוב תלוי רבות במידת הידע הקיים על הסיבות המובילות להופעת ההתקפים. כאשר הסיבות ידועות ניתן ליטול את התרופות באופן נקודתי יותר לעומת כאשר הסיבות אינן ידועות. אז יינתן לרוב טיפול תקופתי קבוע.

החלטה על סוג הטיפול

הבחירה בדרך טיפול כזו או אחרת במטרה להקל ולהעלים את תחושות החרדה תבחן מחדש בכל מקרה לגופו. קיימות עשרות הפרעות חרדה שונות, כגון התקפי פאניקה, פוביות שונות, חרדות חברתיות, חרדות ביצוע, חרדות טיסה ורבות נוספות. כמו כן, כל אדם חווה את הפרעות החרדה הללו בצורה שונה. בין אם בתחושות נפשיות או פיזיות, בין אם במידה קלה או במידה הפוגעת בתפקוד וכן הלאה.

חשוב שלא להזניח או לדחות את קבלת הטיפול לחרדה. עיכוב במתן הטיפול עלול להוביל להחמרת המצב והשלכתו על תחומים שונים ונוספים. לכן, מומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום על מנת להבין האם אתם אכן סובלים מחרדה, ובמידת הצורך לבחור את דרך הטיפול בבעיה.